הוקוסאי – 8 הערות בעקבות ההדפס האירוטי "חלום אשת הדייג"
The Great Wave off Kanagawa / Wikipedia: Public Domain
כשחושבים על אמנות יפנית הדבר הראשון שעולה בראש הוא הגל הגדול בקנגאווה, ההדפס המרהיב של קצושיקה הוקוסאי מהמחצית הראשונה של המאה ה-19. “הגל הגדול” הפך לאייקון גלובלי וזכה להצלחה מסחרית עד היום. הוא זכה אף להפוך לאימוג’י. הדפס משפיע נוסף של הוקוסאי, חלום אשת הדייג, בגלל התיאור הגרפי הבוטה שבו, רחוק מלהפוך לסמל לכל המשפחה, כמו הגל הגדול בקנאגאווה, אולם הוא עורר השראה בקרב אמנים רבים באמצעי מדיה שונים (ציור, רישום, אופרה, טלוויזיה וקולנוע) ובעבודותיהם אפשר לראות את הפרשנות המשתנה למעמד האישה ולמיניות הנשית.
The Dream of the Fisherman's Wife (Tako to ama) / Wikipedia: Public Domain
- שם ההדפס המקובל היום, חלום אשת הדייג, ניתן לו בעצם על ידי חוקרי תולדות האמנות מן המערב, אולי מתוך תפיסה שאשה חייבת להיות מוגדרת על ידי בעל ושאין לה מקצוע משלה. למעשה, שמו המקורי של ההדפס הוא תמנון וצוללנית (או תמנונים וצוללנית). מקצוע הצלילה היה נשי בעיקרו והעובדות בו צללו אל מתחת למים כדי לדלות פנינים, קונכיות, אצות וכדומה.
Wikipedia / Frank Fg2 Gualtieri (Public Domain)
2. הבחירה לתאר אוקטופוס וצוללנית יחד לא הייתה מקורית להוקוסאי. סיפור פופולרי שמתוארך כבר למאה ה-7 דיבר על דולת פנינים אמיצה שצללה אל ארמון הדרקון כדי להחזיר תכשיט גנוב שנועד לנסיכה היפנית טאמאטורי. התכשיט, שניתן על ידי קיסר סיני לאבי הנסיכה, היה על ספינה שטבעה במצולות בעת סערה. בהדפס של קוניושי, מתוארת שולת הפנינים בעת שהיא נמלטת מצבאו של הדרקון, תמנון ענק רודף אחריה במים מימין. בהמשך לפי המתואר בסיפור, היא חתכה את חזה והסתירה בתוך גופה את התכשיט. לאחר שהגיעה לחוף מבטחים נפחה את נשמתה.
Utagawa Kuniyoshi - Recovering the Stolen Jewel from the Palace of the Dragon King, 1853 / Wikipedia: Public Domain
3. כאשר נתקלו חוקרי המערב בהדפס של הוקוסאי הם פירשו את המתואר ללא הבנה של הטקסט ביפנית המפורט ברקע היצירה. הם חשבו שהאוקטופוס האימתני אונס את האישה, המוטלת בין הסלעים ללא רוח חיים, בזמן שאוקטופוס קטן מתענג על פיה. אבל כשקוראים את הטקסט, מבינים שהאישה מתוארת בזמן האקט הברור באפיסת כוחות בגלל ההנאה שהיא חווה.
Shutterstock / Joe Prachatree. 3d fantasy illustration of a woman being attacked by a sea monster
- בימים ההם הדפס כזה לא נחשב ליצירה פורנוגרפית, אלא היה חלק מז’אנר של אמנות אירוטית שפרח בעיקר בין המאות 16-19 ונקרא שונגה (Shunga). היפנים החלו לצנזר את עצמם בעקבות ההשפעה המערבית. מאוחר יותר במאה ה-20, כאשר אמנים וקהל במערב גילו את השונגה ואת העבודה הזו, חזרו היפנים לעסוק בו. אפשר למצוא תיאור מושקע ומפורט על התפתחות אירוטיקת האוקטופוס והאישה כאן עם דוגמאות רבות.
- דוגמה ליחס המעורב לתיאור המיני המפורש ביצירה אליטיסטית: בסוף המאה ה-19 מחבר פייטרו מסקאני את האופרה איריס. במרכז העלילה סיפורה הטראגי של איריס, בתו הצעירה והתמה של עוור, הנחטפת ממקומה הבטוח על ידי הלורד אוסקה לבית הגיישה של חברו קיוטו, שנקרא יושיווארה (Yoshiwara). באריית האוקטופוס הידועה שרה איריס על זיכרון ילדות ובו היא מתארת מסך מצויר שראתה במנזר בודהיסטי. במסך תואר אוקטופוס שכורך את זרועותיו סביב גופה של אישה צעירה. יושיווארה, שבמציאות היה רובע החלונות האדומים בתקופת אדו, מרמז בעצם על גורלה המר של הגיבורה בסוף האופרה. המסר העולה בשימוש ב”אירוטיקה של זרועות תמנון” הוא שלילי.
6. התדמית במערב משתפרת במאה ה-20, כאשר פיקאסו מאחד בין דימוי האישה ובין דימוי האוקטופוס. כפי הנראה נחשף הצייר ל”תמנון”, סרט דוקומנטרי בן 10 דקות שיצר ז’אן פנלבה (Jean Painlevé) בשנת 1928. אחת הדוגמאות בעבודתו של פיקאסו היא “אישה שוכבת” המתוארכת לשנת 1932, ובה מתוארת אהובת האמן כאוקטופוס. פיקאסו שלא התברך בכישורי שחיה העריץ את יכולותיה של מארי-תרז האתלטית והשחיינית.
Shutterstock / Freya Photographer: Fashion portrait Halloween
- ההדפס של הוקוסאי מופיע בסדרת הדרמה המוערכת מד מן מספר פעמים (2007-2015). ההדפס מסמל בסדרה את התפתחות מעמד האישה בסדרה, מתפקידה בשוליים אל המרכז. אם קודם אישה נועדה לגרום לגבר להרגיש בנוח, התיאור של הוקוסאי הפך להצהרה פמיניסטית, שבה הנהנית היא האישה. אם בתחילת הסדרה ההדפס היה תלוי על הקיר במשרד של ברטרם קופר, בסוף הסדרה, כאשר פגי אולסן עוברת למשרד פרסום מתחרה היא לוקחת עימה את ההדפס.
- התמנון הוא בעל חיים חכם ותבוני, למרות שהוא חסר עמוד שדרה. אזהרה לעתיד, אם אתם אוכלים תמנונים, הימנעו מלאכול אותם כשהם עדיין חיים. מניסיון של אחרים, כוסות היניקה (הצמדה) יכולות לנוע ולגרום לחנק בגרון. כך למדה על בשרה (וגרונה…) קוריאנית שאכלה אוקטופוס חי ומתה לאחר 16 יום, או ולוגרית סינית, שניסתה לאכול תמנון בשידור חי ומיד נענשה כשתמנון תפס את פניה והכאיב לה.
9. הערת הבונוס כתודה שקראתם עד הסוף: בספר תשע־עשרה התחנות של קו גינזה מופיע ההדפס של הוקוסאי. סאטו, גיבור הספר היפני, מזדהה עם דימוי האוקטופוס וההדפס מעלה בו תהיות לגבי גבריות ואהבת אמת. הספר זמין לרכישה מהירה באתר האינטרנט “עברית” – חנות ספרים – ממש כאן.
Shutterstock / Andrei Kolobrodov: The Dream of the Fisherman's Wife in Quarantine
מוזמנים לשתף את הפוסט ולעקוב אחר דף הפייסבוק.