אלימות ביפן - 8 תופעות אלימות ובריוניות בחברה היפנית

טרילוגיה יפנית אלימות ביפן יד גברית מחזיקה שרשרת ברזל על רקע דגל יפן
Shutterstock / Kittyfly

אלימות – למרבה הצער נושא אוניברסלי ואקטואלי מאז ומתמיד. מסבירים לנו שיפן שונה מארצות אחרות אבל אני מחפשת את קווי הדמיון בין בני האדם. אמנם, יפן היא ארץ בטוחה מאוד לתיירים, אולם בשלב האבולוציוני הנוכחי, היכן שיש בני אדם יש תסכול ותוקפנות שמוצאים את ביטויים באלימות כלפי אחרים או כלפי עצמך. הפוסט יעסוק במספרים ובסטטיסטיקה במדינה שבה ביולי 2020 אוכלוסיית יפן מנתה 125,480,000 תושבים.

Shutterstoc / kANURAK PONGPATIMET
  1. אלימות ובריונות בבתי ספר: בריונות מתחילה בגיל צעיר, כבר בימי בית ספר. ביפן החלו לתעד דווחי מקרי אלימות בשנת 2013. תוצאות הבדיקה בשנת 2019 בבתי ספר ציבוריים ופרטיים, בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכוניים הראו שחלה עליה במספר המקרים המדווחים זו השנה השישית ברציפות. ב – 83% מבתי הספר ביפן היו מקרי אלימות ובריונות ומספרם נאמד ב-612,496. מעל לשלושה רבעים מהמקרים התרחשו בבתי ספר יסודיים. מבחינה סטטיסטית מדובר ב-46.5 מקרים לאלף תלמידים. האלימות באה לידי ביטוי בהקנטות, איומים, העלבות, מכות, בעיטות, החרמות או התעלמות (פגיעה מנטלית).

2. בריונות במקום העבודה: לפי משרד העבודה ביפן חלה עלייה במקרי הבריונות וההטרדות בשנת 2018. התקבל דיווח על 82,000 אירועים בקירוב. החשש הוא שהקיפאון הכלכלי שנוצר בעקבות הקורונה יתרום להחמרת המצב. בגלל היבטים ארגוניים מסורתיים הבעיה המקומית של בריונות, או “ניצול לרעה של כוח”, התפתחה ביפן בגלל המחשבה שכך ניתן לייצר סמכות במקום העבודה. מסורת של סגנון ניהול רודני פגשה עובדים שרוחשים כבוד קיצוני לסמכות. אלימות בעבודה מתבטאת בין היתר בצעקות, השפלות, ביקורת חריפה שנעשית בנוכחות עובדים אחרים, הטלת משימות לא נעימות או משעממות, או אי-הכללה של עובדים בפעילות קבוצתית. התעללות היא דרך לגרום לעובד להתפטר, מה שחוסך לחברה את הצורך לפטר אותו.

Shutterstock / Georgethefourth
  1. אלימות מאורגנת: בארץ שבה שיעור הפשיעה נמוך מאוד, קיים פשע מאורגן – יאקוזה, “מאפיה”. חברי הארגון, שבשיאו מנה 200,000 חברים, מעדיף לכנות את עצמו בשם נינקיו דנטאי (ארגון אבירי) בעוד שהתקשורת, בעקבות בקשת המשטרה, מכנה אותם בוריוקודן, קבוצות אלימות. מאז שנות השישים של המאה ה-20 החל מספר החברים להצטמצם, בעיקר הודות להעברת חוק פשע מאורגן בשנת 1992 ופעולות אכיפה משטרתיות. בשנת 2020 היו בו כ-19,000 איש. במאה ה-21 עולם תחתון זה פנה בעיקר לפשעים מתוחכמים ועוסק בעיקר בהונאות, סחיטות והימורים.

4. אלימות פלילית: בשנת 2019 נספרו 749,000 מקרי פשיעה כאשר מדובר בירידה של 8.4% מהשנה הקודמת. יותר מ-70% מהמקרים הם מעשי גניבה. בין מעשי הפשיעה: 1511 מעשי שוד, ירידה ב-276 מקרים בהשוואה לשנה הקודמת. השינוי מוסבר בריבוי מצלמות האבטחה. מאידך, במספר הרציחות חל גידול של 35 מקרים, ובשנת 2019 התבצעו 950 רציחות. נערכו 192,607 מעצרים, ירידה של 6.5% בהשוואה ל-2018, מהם 42,463 בני 65 ומעלה

טרילוגיה יפנית גבר מכה אישה בבית
Shutterstock / buritora
  1. אלימות במשפחה: בעבר הסתכלו על אלימות זו מתוך 3 תפיסות: הבעיה לא קיימת ביפן, משום שהגברים היפנים אינם אלימים, בעיה חברתית שקיימת רק במערב, או שבעצם זה לא פשע, אלא עניין משפחתי. היה חוסר מודעות לזכויות אדם והציפייה מנשים הייתה לשתוק ולהיות “יותר טובות”. לא מפתיע לגלות שהפרלמנט ביפן מורכב ברובו מגברים. בשנת 2001 נעשה סקר מטעם הקבינט, שהעלה שאישה אחת מתוך עשר חוותה אלימות חמורה מצד בן הזוג. בשלב הזה רק כעשרה אחוז מהנשים מוכות סיפרו על כך למישהו אחר. במעבר חד לתקופתנו – העלאת המודעות בקרב הציבור הביאה לכך שיותר קורבנות החלו לדבר. בשנת 2018 התקבלו במשטרה 77,480 דיווחים על אלימות במשפחה. מאז שנת 2003 (עד 2018) מספר המקרים המדווחים שילש את עצמו. המשטרה טיפלה ב9,088 מקרים בשנת 2018, עליה ב-666 מקרים בהשוואה לשנת 2017. בעבר המשטרה נהגה אף פחות לטפל בתלונות נשים מוכות מתוך אמונה שאין טעם להתערב בעניינים משפחתיים. אם בשנת 2001 היו פחות מעשרים מקלטים לנשים מוכות, היום יש 107, ופרסומים עליהם נמצאים במקומות ציבוריים רבים. החלוקה המגדרית לקורבנות אלימות במשפחה: 80% המקרים המדווחים היו נשים, 20% היו גברים. בין 2014 ל-2018 חלה עלייה של פי שלושה במספר המקרים המדווחים בהם הגברים מוכים. בשנת 2018 קורבנות מקרב המין הגברי מנו 15,964.

6. אלימות דתית – טרור פנימי: בשנת 1987 ייסד שוקו אסהארה (Shoko Asahara) את הכת הדתית אום שינריקיו (כיום נקראת אלף). אסהארה ראה בעצמו סוג של ישו, השה האלוהי, וחזה את קץ העולם. לטענתו קץ העולם עתיד להתרחש בסוף מלחמת עולם שלישית שתיזום ארצות הברית. היחידים שיינצלו הם אלה שיצטרפו אל הכת שלו. למעשה, אחרי ההבטחות לגאולה ולהישרדות פנו חברי הכת לביצוע מעשי טרור ורצח ביפן. בין המעשים הנפשעים הייתה מתקפת גז הסארין ברכבת התחתית של טוקיו במארס 1995. לפי ויקיפדיה היפנית 14 בני אדם נרצחו ומעל ל-6000 איש נפצעו. חברי הכת נשפטו והוטלו עליהם גזרי דין של מאסר לתקופות שונות או עונש מוות. בסופו של תהליך משפטי ארוך אסהארה הוצא להורג בתלייה ב – 6 ביולי 2018.

 

7. אלימות רצחנית קבוצתית. התופעה שבדרך כלל אנו שומעים עליה כאשר היא מתרחש בארצות הברית, נתפסת כבעיה חדשה בחברה היפנית. בארה”ב מכנים את מעשה טבח כמשימת התאבדות, התוקף יוצא לרצוח חפים מפשע כדי שהמשטרה תהרוג אותו. ביפן יש מקרים שבהם הרוצח נמלט וזהותו אינה ידועה, או שהוא נתפס ונשלח למאסר. אחד המקרים החמורים ביפן התרחש ב – 18 ביולי 2019 – שינג’י אאובה (Shinji Aoba) הצית את סטודיו “קיוטו אנימציה”, שאחראי על הפקות רבות של סדרות וסרטים. בשרפה הקטלנית נרצחו 36 בני אדם. הרוצח נתפס ובימים אלה עומד למשפט.

Shutterstock / graphbottles
  1. אלימות עצמית: התאבדות נחשבת ביפן לבעיה חברתית קשה. בשנת 2017 יפן הייתה מדורגת שביעית באחוז המתאבדים בקרב המדינות המפותחות (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי – OECD) ושנייה בקבוצת המדינות המתועשות (G7) בשנת 2019. כשבעים אחוז מהמתאבדים הם גברים. התאבדות היא גורם המוות המוביל בקרב צעירים מגיל 15 עד 39.

9. הערת הבונוס כתודה שקראתם עד הסוף: בספר תשע־עשרה התחנות של קו גינזה אני מתייחסת לאלימות שחוות הדמויות, כילדים וכמבוגרים, שמשפיעה על מהלך חייהן. אני מטפלת באלימות הנפוצה במערכות יחסים בין הורים וילדים ובין בני זוג. הספר זמין לרכישה מהירה באתר האינטרנט “עברית” – חנות ספרים – ממש כאן.

מוזמנים לשתף את הפוסט ולעקוב אחר דף הפייסבוק.